כמה להשקיע בפרסום ממומן ברשתות: מדריך לתכנון תקציב לעסקים קטנים
איך מחליטים על תקציב פרסום ברשתות החברתיות, מחלקים אותו בין קמפיינים ובודקים אם הכסף באמת מחזיר את עצמו.
״כמה כסף לשים על פייסבוק?״ היא אחת השאלות הנפוצות ביותר שבעלי עסקים קטנים שואלים, והתשובה הכנה היא שזה תלוי. תלוי במה מוכרים, למי, באיזה מחיר ומה המטרה. אבל ״תלוי״ לא עוזר למי שצריך לקבל החלטה ביום ראשון בבוקר. לכן כדאי להכיר כמה עקרונות פשוטים שמאפשרים לבנות תקציב פרסום הגיוני, לנסות, ללמוד ולהגדיל רק את מה שמוכיח את עצמו. המטרה היא לא להוציא הכי הרבה, אלא לדעת בדיוק מה כל שקל מביא.
מתחילים מהסוף: כמה שווה לקוח
לפני שמחליטים כמה להוציא, צריך להבין כמה מרוויחים. החישוב הבסיסי הוא הרווח הגולמי מלקוח ממוצע, ובעסקים שבהם לקוחות חוזרים, גם הערך שלהם לאורך זמן. מספרה שבה לקוח קבוע מגיע פעם בחודש במשך שנים יכולה להרשות לעצמה לשלם על השגת לקוח חדש יותר מחנות שמוכרת מוצר חד פעמי.
מהמספר הזה גוזרים את העלות המקסימלית שאפשר לשלם על השגת לקוח ועדיין להרוויח. אם הרווח מלקוח הוא מאתיים שקל, ברור שאין טעם לשלם שלוש מאות שקל כדי להביא אותו. המספר הזה הוא קו האדום של כל קמפיין, והוא שיקבע בהמשך מה להפסיק ומה להגדיל.
כדאי גם להביא בחשבון את שיעור הסגירה. אם רק אחד מכל חמישה פונים הופך ללקוח משלם, העלות המקסימלית לליד היא חמישית מהעלות המקסימלית ללקוח. החשבון הזה, שנראה טכני, מונע הרבה אכזבות.
תקציב ניסוי לפני תקציב קבוע
עסק שלא פרסם מעולם לא יודע מה העלויות בתחום שלו. לכן השלב הראשון הוא תקופת ניסוי, בדרך כלל של כמה שבועות, עם תקציב צנוע שהעסק יכול להרשות לעצמו להפסיד. המטרה של התקופה הזו היא ללמוד: כמה עולה חשיפה, כמה עולה קליק, כמה עולה פנייה, ואילו קהלים ומודעות מגיבים טוב יותר.
חשוב לתת לניסוי מספיק זמן ומספיק תקציב כדי שהתוצאות יהיו בעלות משמעות. מערכות הפרסום צריכות תקופת למידה, ותקציב יומי זעיר שמתפזר על פני עשרה קהלים שונים לא ייתן מידע אמין על אף אחד מהם. עדיף לבדוק מעט משתנים בכל פעם ולתת להם לרוץ.
חלוקה בין מטרות
לא כל שקל בפרסום צריך להביא מכירה מיידית. קמפיינים יכולים לשרת מטרות שונות: חשיפה לקהל חדש שלא מכיר את העסק, יצירת מעורבות ובניית קהל, והמרה של מי שכבר הביע עניין. עסק שמשקיע רק בקמפיינים של המרה מגלה לעיתים שהקהל החם שלו נגמר מהר, ועסק שמשקיע רק בחשיפה מקבל לייקים בלי לקוחות.
חלוקה נפוצה היא להקדיש את רוב התקציב לקהלים קרים וחדשים, וחלק קטן יותר לפרסום חוזר לאנשים שכבר ביקרו באתר, צפו בסרטון או פנו בעבר. הפרסום החוזר זול יותר ויעיל יותר, אבל הוא מוגבל בגודל הקהל, ולכן הוא תלוי בכך שהחשיפה ממשיכה להזין אותו.
מודעות הן חצי מהסיפור
תקציב גדול לא יציל מודעה חלשה. כדאי להכין כמה גרסאות של קריאייטיב: תמונה מול סרטון, כותרת שמדגישה מחיר מול כותרת שמדגישה איכות, צילום מקצועי מול צילום ביתי ואותנטי. לא פעם דווקא הסרטון הפשוט שצולם בטלפון מנצח את ההפקה היקרה, כי הוא נראה פחות כמו פרסומת.
גם דף הנחיתה חשוב. מודעה מצוינת שמובילה לאתר איטי, לא ברור או לא מותאם לנייד תבזבז את רוב הכסף. לפני שמגדילים תקציב, כדאי לוודא שהמסלול כולו, מהמודעה ועד הפנייה, פשוט ונוח.
מדידה שאפשר לסמוך עליה
כדי לדעת אם הקמפיין עובד, צריך למדוד המרות אמיתיות ולא רק קליקים. זה אומר להתקין כראוי את כלי המעקב של הפלטפורמה באתר, להגדיר מה נחשב המרה, ולוודא שהנתונים נכונים. בעסקים שבהם הסגירה נעשית בטלפון, כדאי לתעד מאיפה הגיע כל לקוח, למשל באמצעות מספר טלפון ייעודי לקמפיין או שאלה פשוטה בשיחה.
הנה המדדים שכדאי לבדוק בכל שבוע:
- עלות לפנייה או לרכישה, בהשוואה לקו האדום שהוגדר.
- שיעור הקלקה על המודעה, כאינדיקציה לאיכות הקריאייטיב.
- שיעור ההמרה בדף הנחיתה.
- תדירות החשיפה, כדי לזהות שחיקה של המודעה.
- איכות הפניות, כלומר כמה מהן הפכו בפועל ללקוחות.
מתי להגדיל ומתי לעצור
קמפיין שעומד ביעדים לאורך זמן הוא מועמד להגדלה, אבל כדאי להגדיל בהדרגה ולא להכפיל תקציב בבת אחת, שכן קפיצות חדות עלולות לשבש את הלמידה של המערכת ולהעלות עלויות. אחרי כל הגדלה כדאי לחכות כמה ימים ולבדוק שהעלות לתוצאה נשארה סבירה.
מנגד, קמפיין שחורג באופן עקבי מהקו האדום צריך לעבור שינוי או להיעצר. לפעמים מספיק להחליף מודעה, לפעמים לשנות קהל, ולפעמים להודות שהערוץ לא מתאים לעסק. אין בזה כישלון; זה בדיוק מה שתקופת הניסוי נועדה לגלות.
לעשות לבד או להיעזר באיש מקצוע
מערכות הפרסום של הרשתות נגישות לכל אחד, ועסקים רבים מנהלים את הקמפיינים שלהם בעצמם בהצלחה. עם זאת, ככל שהתקציב גדל, גם המחיר של טעויות גדל. מנהל קמפיינים מנוסה יכול לחסוך כסף רב בזכות היכרות עם הכלים ועם העלויות בתחום, אבל חשוב לבחור מישהו שמדווח בשקיפות על תוצאות עסקיות ולא רק על לייקים וחשיפות.
לסיכום
תקציב פרסום טוב לא נקבע לפי תחושת בטן או לפי מה שהמתחרים עושים, אלא לפי הערך של לקוח, תקופת ניסוי מסודרת ומדידה עקבית. מתחילים בקטן, לומדים מה עובד, ומגדילים בזהירות רק את מה שמחזיר את עצמו. עסק שעובד כך הופך את הפרסום מהימור להשקעה.