רעידות אדמה בישראל: מה הסיכון האמיתי ואיך מתכוננים בבית ובבניין
ישראל יושבת על אזור שבר פעיל, ומומחים מזהירים מרעידה חזקה בעתיד. מה ידוע על הסיכון, אילו מבנים פגיעים ומה כל משפחה יכולה לעשות.
מדי כמה חודשים, רעידת אדמה קלה מורגשת באזור כלשהו בארץ. הכלים במטבח רועדים לרגע, המנורה מתנדנדת, ותוך דקות הרשתות מתמלאות בשאלות: הרגשתם? זה יכול להיות משהו גדול? רוב הרעידות האלה חלשות ואינן גורמות נזק, אבל הן מזכירות לנו עובדה גיאולוגית פשוטה: ישראל יושבת על אחד מאזורי השבר הפעילים באזור, ורעידה חזקה היא שאלה של מתי, לא של אם. ההבנה של הסיכון וההכנה המוקדמת יכולות להציל חיים.
השבר הסורי אפריקני
לאורך הגבול המזרחי של ישראל עובר בקע ים המלח, חלק מהשבר הסורי אפריקני. זהו קו מגע בין שני לוחות טקטוניים, הלוח הערבי והלוח האפריקני, שנעים זה לצד זה. התנועה איטית מאוד, מילימטרים ספורים בשנה, אבל לאורך זמן מצטבר מתח בסלעים. כשהמתח משתחרר בבת אחת, מתרחשת רעידת אדמה.
בקע הירדן, עמק החולה, הכנרת, ים המלח והערבה כולם יושבים על השבר הזה. בנוסף קיימים שברים משניים שמסתעפים ממנו, כמו באזור הכרמל ובגליל. המשמעות היא שאף אזור בישראל אינו חסין לחלוטין, אף שהסיכון גבוה יותר בקרבת השבר המרכזי.
ההיסטוריה של האזור מלאה ברעידות אדמה הרסניות. ממצאים ארכאולוגיים ותיעוד היסטורי מלמדים על ערים שנפגעו קשות בעבר, ועל כך שרעידות חזקות חוזרות כאן במרווחים של עשרות עד מאות שנים. מכאן נובעת ההערכה של המומחים שרעידה משמעותית צפויה גם בעתיד.
למה אי אפשר לחזות רעידה
למרות ההתקדמות המדעית, עד היום אין שיטה אמינה לחזות מתי בדיוק תתרחש רעידת אדמה. מה שאפשר לעשות הוא להעריך הסתברויות לאורך עשורים, ולזהות אזורים שבהם הסיכון גבוה יותר. מי שמפיץ ברשתות תחזית לרעידה ביום מסוים, מפיץ מידע שאין לו בסיס מדעי.
עם זאת, קיימות מערכות התרעה מוקדמת. העיקרון שלהן הוא שגלי הרעידה נעים במהירות מוגבלת, ולכן חיישנים שקולטים את הגלים הראשונים קרוב למוקד יכולים לשלוח התרעה לאזורים מרוחקים יותר כמה שניות לפני שהרעד המשמעותי מגיע אליהם. בישראל פותחה מערכת כזו, והיא משולבת באמצעי ההתרעה הלאומיים. כמה שניות נשמעות מעט, אבל הן מספיקות כדי לצאת מבניין נמוך או לתפוס מחסה.
אילו מבנים פגיעים
הסכנה העיקרית ברעידת אדמה היא לא הרעד עצמו, אלא קריסת מבנים. בישראל יש מלאי גדול של בניינים שנבנו לפני שנכנס לתוקף התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה, ובמיוחד בניינים על עמודים, עם קומת קרקע פתוחה לחניה. מבנים כאלה נחשבים פגיעים במיוחד, משום שהקומה הפתוחה עלולה לקרוס תחת העומס.
כדי לעודד חיזוק מבנים, נקבעה בישראל תוכנית תמ״א 38, שאפשרה ליזמים לחזק בניינים ישנים בתמורה לזכויות בנייה נוספות. התוכנית הצליחה בעיקר באזורי ביקוש במרכז, שם שווי הזכויות גבוה, והייתה פחות אפקטיבית בפריפריה, שם דווקא חלק מהיישובים קרובים יותר לשבר. בשנים האחרונות מתקדמות חלופות ותוכניות מתחדשות, וכדאי לעקוב אחרי ההסדרים העדכניים ברשות המקומית.
מי שגר בבניין ישן ורוצה לדעת מה מצבו, יכול לפנות למהנדס קונסטרוקציה לבדיקה. ועד בית יכול לרכז את הנושא, ולבדוק מול הרשות המקומית אם קיימות תוכניות התחדשות שחלות על הבניין.
מה עושים בזמן רעידה
ההנחיות של פיקוד העורף ברורות, וכדאי שכל בני הבית יכירו אותן. ככלל, אם אפשר לצאת בבטחה ובמהירות לשטח פתוח, הרחק ממבנים, זו האפשרות המועדפת. אם לא ניתן לצאת, יש להיכנס לממ״ד ולהשאיר את הדלת פתוחה, או לחדר מדרגות, או בהיעדר אפשרות אחרת לתפוס מחסה מתחת לשולחן כבד או ליד קיר פנימי, הרחק מחלונות וחפצים שעלולים ליפול.
אין להשתמש במעלית בזמן רעידה או מיד אחריה. מי שנמצא ברכב צריך לעצור בצד הדרך, הרחק מגשרים, עמודי חשמל ומבנים, ולהישאר ברכב עד שהרעד יפסק. מי שנמצא ברחוב צריך להתרחק מבניינים, משלטים ומקווי חשמל.
אחרי הרעידה, יש לצאת מהבניין בזהירות, לבדוק אם יש דליפת גז ולסגור את הברז הראשי, ולהיות מוכנים לרעידות משנה. חשוב להאזין להנחיות הרשמיות ולא להסתמך על שמועות.
הכנות פשוטות בבית
חלק גדול מהפציעות ברעידות אדמה נגרם מחפצים שנופלים, ולא מקריסת מבנים. כמה צעדים פשוטים מצמצמים את הסיכון:
- קיבוע ארונות גבוהים, מדפים ומקררים לקיר
- הצבת חפצים כבדים ושבירים במדפים התחתונים
- הרחקת מראות ותמונות כבדות מעל המיטות
- הכרת מיקום ברז הגז, ברז המים והמפסק הראשי של החשמל
- הכנת תיק חירום עם מים, פנס, תרופות ומסמכים
כדאי גם לקבוע מראש נקודת מפגש משפחתית מחוץ לבית, ולתרגל עם הילדים מה עושים אם מרגישים רעד.
היערכות לאומית ומקומית
מדינת ישראל מקיימת תרגילים לאומיים לתרחיש רעידת אדמה, והרשויות המקומיות נדרשות להכין תוכניות חירום, כולל מתחמי קליטה לתושבים שיתפנו מבתיהם. בתי ספר מתרגלים פינוי, ובתי חולים נערכים לקליטת נפגעים רבים. תושבים יכולים להצטרף לצוותי חירום יישוביים או שכונתיים, שעוברים הכשרה בסיסית ומסייעים בשעת הצורך.
בסופו של דבר, ההיערכות הלאומית יעילה רק אם הציבור מכיר את ההנחיות ומוכן לפעול לפיהן. כל משפחה מוכנה מקלה על כוחות ההצלה ומאפשרת להם להתמקד במי שבאמת זקוק לעזרה.
ביטוח מבנה ותכולה
נושא שרבים מגלים רק בדיעבד הוא הכיסוי הביטוחי. פוליסות רבות של ביטוח דירה כוללות כיסוי לנזקי רעידת אדמה, אבל לעיתים בתנאים מיוחדים, כמו השתתפות עצמית גבוהה יותר. מי שיש לו משכנתא מחויב בדרך כלל בביטוח מבנה, אבל לא תמיד בביטוח תכולה. כדאי לקרוא את הפוליסה בעיון ולוודא שהכיסוי מתאים לשווי האמיתי של הדירה והתכולה, ובמקרה של ספק להתייעץ עם סוכן ביטוח.
לסיכום
אי אפשר למנוע רעידות אדמה ואי אפשר לחזות אותן, אבל אפשר בהחלט לצמצם את הנזק שלהן. חיזוק מבנים, היכרות עם ההנחיות, קיבוע רהיטים והכנת תוכנית משפחתית הם צעדים פשוטים יחסית שעשויים להציל חיים. ההזדמנות להתכונן היא עכשיו, בשגרה, ולא כשהקרקע כבר רועדת.