אימוץ כלב מעמותה: כל מה שחשוב לדעת לפני שמביאים חבר חדש הביתה
אימוץ כלב הוא החלטה מרגשת שמשנה חיים, גם שלכם וגם של הכלב. מה לבדוק לפני, איך בוחרים נכון ומה קורה בשבועות הראשונים.
בישראל פועלות עמותות רבות להצלת בעלי חיים, ובכל רגע נתון מחכים בהן מאות כלבים לבית חם. אימוץ כלב מעמותה הוא מעשה של חסד, אבל גם התחייבות ארוכת טווח של עשר שנים ויותר. כדי שהאימוץ יצליח ושהכלב לא יחזור לכלבייה אחרי כמה שבועות, חשוב לגשת אליו בעיניים פקוחות, לחשוב על אורח החיים שלכם ולבחור כלב שמתאים לו באמת. מדריך זה ילווה אתכם מהרגע שבו עולה הרעיון ועד השבועות הראשונים בבית.
לשאול את השאלות הנכונות לפני
לפני שנכנסים לאתר של עמותה ומתאהבים בתמונה, כדאי לעצור ולשאול כמה שאלות כנות. כמה שעות ביום הבית ריק? האם יש זמן לטיולים שלוש פעמים ביום, בחום ובגשם? האם הדירה מתאימה לכלב, והאם בעל הבית מאשר בעלי חיים? מי יטפל בכלב כשנוסעים לחופשה? האם התקציב המשפחתי יכול לשאת מזון, טיפולים וטרינריים וביטוח?
כדאי לערב בשיחה את כל בני הבית. כלב שמגיע לבית שבו רק אחד מבני המשפחה רצה בו עלול להפוך למקור למתח. כשכולם שותפים להחלטה ולאחריות, הסיכוי להצלחה גבוה בהרבה.
לבחור כלב שמתאים לאורח החיים
מראה חיצוני הוא שיקול טבעי, אבל הוא צריך להיות האחרון ברשימה. הרבה יותר חשובים רמת האנרגיה של הכלב, הגודל, הגיל והאופי. משפחה שאוהבת לצאת לריצות ולטיולים בטבע תסתדר נהדר עם כלב צעיר ואנרגטי. זוג מבוגר בדירה קטנה עשוי להיות מאושר יותר עם כלב בוגר ורגוע.
אל תוותרו מראש על כלבים בוגרים. גורים מקסימים, אבל הם דורשים השקעה עצומה באילוף, בניקיון ובהשגחה. כלב בן ארבע או חמש כבר מגיע עם אופי ברור, לעיתים קרובות כבר מחונך לצרכים, והמתנדבים בעמותה יכולים לספר עליו הרבה. כלבים מבוגרים הם גם אלה שמחכים הכי הרבה זמן לבית.
להיעזר באנשי העמותה
המתנדבים והאחראים בעמותה מכירים את הכלבים שבטיפולם, לפעמים לאורך חודשים. הם יודעים איזה כלב מסתדר עם חתולים, איזה חושש מילדים קטנים, מי מושך ברצועה ומי נובח כשהוא נשאר לבד. ספרו להם בכנות על הבית שלכם ועל מה שאתם מחפשים, והקשיבו להמלצות.
עמותות רבות מקיימות תהליך מסודר שכולל שיחה, ביקור בבית ולעיתים גם תקופת אומנה או היכרות הדרגתית. התהליך הזה לא נועד להקשות עליכם, אלא לוודא שהכלב והמשפחה מתאימים. כדאי גם לברר מה העמותה כוללת באימוץ, כמו חיסונים, שבב, עיקור או סירוס, ומה קורה אם האימוץ לא מצליח.
להכין את הבית לפני ההגעה
לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את כל מה שהוא צריך ולסדר את הבית כך שיהיה בטוח עבורו.
- מיטה או מזרן בפינה שקטה, הרחק מהמעבר הראשי
- קערות לאוכל ולמים, ומזון דומה לזה שקיבל בעמותה
- רצועה, קולר או רתמה ותג זיהוי עם פרטי הבעלים
- צעצועי לעיסה ומשחקים מתאימים לגודלו
- הרחקת כבלים, נעליים, תרופות ומזונות מסוכנים לכלבים
כדאי גם לבחור מראש מרפאה וטרינרית קרובה ולקבוע בדיקה כללית בימים הראשונים אחרי האימוץ.
הימים הראשונים בבית
המעבר מכלבייה או מאומנה לבית חדש הוא שינוי גדול עבור הכלב, גם אם עבורכם זה רגע של שמחה. רבים מהכלבים מגיעים מבולבלים, לחוצים ולפעמים עם עבר לא פשוט. כדאי לתת להם זמן להתאקלם בקצב שלהם, בלי להציף אותם בביקורים, בליטופים ובהיכרויות עם כל השכונה.
מקובל לדבר על כלל של שלושה ימים, שלושה שבועות ושלושה חודשים: בימים הראשונים הכלב בעיקר מנסה להבין איפה הוא נמצא, אחרי כמה שבועות הוא מתחיל להרגיש בנוח ולהראות את האופי שלו, ורק אחרי כמה חודשים הוא באמת מרגיש בבית. סבלנות בתקופה הזו היא המפתח.
שגרה, אילוף ובניית אמון
כלבים זקוקים לשגרה צפויה. שעות קבועות לארוחות, לטיולים ולשינה עוזרות להם להירגע ולהבין את הכללים של הבית החדש. כבר מההתחלה כדאי ללמד פקודות בסיסיות בשיטות של חיזוק חיובי, עם פרס, שבח ומשחק. שיטות של עונש וכוח פוגעות באמון, במיוחד אצל כלב שעבר חוויות קשות.
אם מופיעות בעיות התנהגות, כמו פחד קיצוני, תוקפנות או חרדה כשנשארים לבד, כדאי לפנות למאלף מוסמך או לווטרינר המתמחה בהתנהגות, ולהתייעץ גם עם העמותה. רוב הבעיות ניתנות לשיפור משמעותי עם הדרכה נכונה.
אחריות לכל החיים
כלב שאומץ סומך עליכם לגמרי. הוא יזדקן איתכם, יזדקק לטיפול כשיחלה ויחכה לכם בכל ערב ליד הדלת. לפני שמחליטים, חשוב להיות בטוחים שאתם מוכנים למחויבות הזו גם כשהחיים משתנים, למשל במעבר דירה, בהולדת ילד או בשינוי תעסוקתי.
הכלב והילדים בבית
במשפחות עם ילדים, ההכנה צריכה לכלול גם אותם. ילדים צעירים נוטים לחבק, לרדוף ולהרים את הכלב, ומבחינת כלב חדש ולחוץ זה עלול להיות מאיים מאוד. לפני ההגעה כדאי ללמד את הילדים כמה כללים פשוטים: לא להפריע לכלב כשהוא אוכל או ישן, לתת לו לגשת אליהם בעצמו, ללטף בעדינות בצד הגוף ולא מעל הראש, ולעולם לא למשוך בזנב או באוזניים.
חשוב גם שתמיד יהיה מבוגר שמשגיח על האינטראקציה בין ילדים קטנים לכלב, במיוחד בחודשים הראשונים. הילדים יכולים לקחת חלק בטיפול, למשל במילוי קערת המים או בהכנת הארוחה, וכך לבנות קשר של אמון ואחריות. עם זאת, האחריות המלאה על הכלב צריכה להישאר בידי המבוגרים, גם אם הילדים הבטיחו שיטפלו בו בעצמם. כשהיחסים בין הילדים לכלב נבנים נכון, נוצרת חברות מיוחדת שמלווה את הילדים לאורך כל שנות התבגרותם ומלמדת אותם חמלה, סבלנות ואחריות.
לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא אחת ההחלטות המתגמלות ביותר שאפשר לקבל. עם הכנה נכונה, בחירה מושכלת וסבלנות בתקופת ההסתגלות, תקבלו חבר נאמן שימלא את הבית באהבה לשנים רבות.